קליפים
קליפים
א. קליפ: יצירה טלוויזיונית (לעיתים קולנועית) קצרה, שיש לה פסקול מוזיקלי (עם או ללא מילים), ונלווה לה רצף דימויים חזותיים. קליפ הוא למעשה ז'אנר בפני עצמו שמשפיע על ז'אנרים אחרים (פרסומות, סרטים וכו') ומושפע מהם. כיום ניתן לראות כיצד משתמשים בשפה הוויזואלית של הקליפ בכל מקום, אפילו בחדשות. קיים גבול דק בין קליפ מוזיקלי לפרסומת טלוויזיה המבוססת על מוזיקה. גם פרומו הוא סוג של קליפ, אשר דוחס תוכן לפרק זמן מינימלי למטרות מסחריות. הפרומו כולל קטעי סצנות, הגדרה של רוח התוכנית שמקדמים, סוג המוזיקה שמלווה את הפרומו, וכן צילום ועריכה מהירים שמתאימים את עצמם לתוכן הפרומו.
ב. דנוטציה: רמה תיאורית. מה שיש בתמונה. דימוי חזותי של האובייקטים המצולמים שכדי להבינו
נדרש ידע בסיסי. המשמעות המלונית של המילה. לדוגמה, "עץ". המשמעות המילונית היא גזע,
עלים, שורשים וכו', דהיינו, הגדרה בסיסית מילונית של המילה "עץ". זוהי בדרך כלל הגדרה מוסכמת
כללית בכל חברה.
*הדנוטציה בקליפ: רואים הרבה אנשים .
קונוטציה: המשמעות הנוספת, הנלווית, שניתן להסיק ממה שרואים או קוראים. האסוציאציה,
הפרשנות. הקונוטציה היא ברמה גבוהה יותר של הפרשנות ושל המשמעות. היא תלוית הקשר,
תרבות, חברה, גיל, מגדר, וכל מה שקשור לנמען. לדוגמה, המושג "עץ" יעלה לנו בראש אסוציאציה
של שורשיות, הצלחה, שגשוג, בית.
הקונוטציה בקליפ: רואים הרבה אנשים שונים כדי להראות שכולם בני אדם , ולכולם בסופו של דבר אנושיים ויכולים לעשות טעויות , בא להראות את המגוון של האנשים שיש בעולם.
ג. הכחדה סמלית (סימבולית): היעדר ייצוג או ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצה מסוימת באמצעי
המדיה. הכחדה סימבולית או אפליה בייצוג של קבוצה מסוימת במדיה משמעותה מחיקת קיומה של
אותה קבוצה כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון זכויות חברתי.
*בקליפים: בהחלט ישנה הכחדה סימבולית של מיעוטים , מציגים קבוצת מיעוט או מגזר בצורה סטריאוטיפית ושלילית לדוגמא- יקחו שחקן אתיופי אאו מזרחי לקליפ ויתנו לו את תפקיד העבריין , אלים, פושע. אישה- יציגו כעקרת בית או בצורה מינית ומחפיצה.
*בקליפ שבחרתי - אין הכחדה סימבולית, להפך, הקליפ בא להציג שוויון ושכל מגזר הוא אנושי ובן אדם בדיוק כמו האחר.
הבניה חברתית: הבניה חברתית היא התהליך שבו מעוצבת המציאות על ידי אינטראקציה של
חברים בתרבות או בחברה מסוימת. בבסיס המושג נמצאת ההבנה שמה שנתפס כמציאות מוצקה
הוא תולדה של דפוסי התנהגות ואינטראקציות חברתיות. דוגמאות מובנות מאליהן של אובייקטים
הנוצרים בהבניה חברתית הן משחק, שפה, תארים אקדמיים, כסף, ועוד. המונח משמש גם לציון
מושגים ששאלת היותם מובנים חברתית שנויה במחלוקת, כמו לאום, מעמד, מגדר, דת, ועוד.
ייצוג: דימוי המבקש לשקף או לשחזר בטקסט דבר-מה מן העולם האמיתי. הייצוג הוא תמיד תוצר של יוצרי הטקסט ותיווך של המדיום שבו הוא מועבר, ולכן הייצוג לעולם יהיה פשטני ומוגבל לעומת המציאות. תוצרי התקשורת הם נדבך משמעותי בעולם הסימבולי (עם תוצרי עולם הספרות, למשל). בעולם הסימבולי משתקף העולם הריאלי, אך הוא תמיד רק שיקוף מסוים של המציאות ולא המציאות עצמה. כדי לשקף את המציאות משתמשת התקשורת בסמלים (סימנים מילוליים, חזותיים וקוליים), ויוצרי הטקסט, המפיקים, בוחרים באילו סמלים להשתמש, כיצד להשתמש בהם ובאיזה מדיום.
ייצוג: דימוי המבקש לשקף או לשחזר בטקסט דבר-מה מן העולם האמיתי. הייצוג הוא תמיד תוצר של יוצרי הטקסט ותיווך של המדיום שבו הוא מועבר, ולכן הייצוג לעולם יהיה פשטני ומוגבל לעומת המציאות. תוצרי התקשורת הם נדבך משמעותי בעולם הסימבולי (עם תוצרי עולם הספרות, למשל). בעולם הסימבולי משתקף העולם הריאלי, אך הוא תמיד רק שיקוף מסוים של המציאות ולא המציאות עצמה. כדי לשקף את המציאות משתמשת התקשורת בסמלים (סימנים מילוליים, חזותיים וקוליים), ויוצרי הטקסט, המפיקים, בוחרים באילו סמלים להשתמש, כיצד להשתמש בהם ובאיזה מדיום.
תגובות
הוסף רשומת תגובה